חיכינו למונדיאל כדי לראות את הכוכבים מסי, רונאלדו, ניימאר וסלאח, אבל מהר מאד הכוכבים על הדשא התפוגגו ונותרו רק אלה שבשמיים.
כדורגל גדול לא היה במונדיאל והדגשים היו היכולות הפיזיות/ הפיזיולוגיות, המנטליות (כולל "נשמה") והטקטיות.
לגמר הגיעה צרפת, שהייתה מועמדת צפויה מלכתחילה, כשהיא מדלגת די בקלילות מעל המשוכות ומציגה עליונות מוחלטת בכל הפרמטרים. מולה תתייצב קרואטיה שהקיזה דם ועברה את השלבים המכריעים לאחר הארכות ופנדלים, תוך הצגה מדהימה ואף מעוררת השתהות (בתקווה שללא עזרת סמים או גזים למיניהם) של שלוש היכולות האמורות.
מה צפוי לנו בגמר?
התקנון ומועדי המשחקים במונדיאל נקבעים מראש, כך שאין לדבר על קיפוח נבחרת ספציפית, אך עדיין עלולים לגרום למשחק הגמר לאבד מהערך הספורטיבי שלו ולגרום לנבחרת לצאת מקופחת. בדר"כ המקופחת גם תהיה הנבחרת הפחות טובה, שבאופן טבעי תעבוד קשה והרבה יותר במהלך הטורניר. כדאי לתת על כך את הדעת בתחרויות המונדיאל הבאות. שני גורמים שנובעים מהתקנון ומלוחות הזמנים ישפיעו באופן קריטי על משחק הגמר וכנראה יחרצו את גורלה של הנבחרת הקרואטית.
ראשית, קרואטיה, שכאמור עברה שלושה שלבים מכריעים בהארכות, שיחקה בפועל, מבחינת דקות, משחק נוסף (3 הארכות = 90 דקות). דבר שני, צרפת שיחקה את משחק חצי הגמר ביום שלישי והכריעה אותו ללא הארכה, בעוד קרואטיה שיחקה למחרת, ביום רביעי, במשחק שהוכרע רק לאחר הארכה. הבדל של יום בהתאוששות ובהכנה בטורניר כל כך צפוף מעניק יתרון ברור ולא הוגן לצרפתים. שני גורמים אלה, בעיקר האחרון, לא יאפשרו לקרואטים להתאושש, ולהערכתי לא מותירים להם סיכוי רב לנצח. בגלל השיטה, צרפת, שהינה מלכתחילה הנבחרת הטובה יותר, מגיעה למשחק ביתרון פיזי/ פיזיולוגי אדיר על פני קרואטיה, כך שהאחרונה חסרת כל סיכוי לתת לצרפת פייט בגמר, שיוכרע להערכתי בקלות ע"י הצרפתים.
בכל מקרה, מה שעשתה קרואטיה עד עתה הוא מדהים (האם יש פרשן שניבא זאת?) והיא מבחינתי המנצחת הגדולה של המונדיאל, תהא התוצאה אשר תהא.
יחד עם זאת ובאותה הנשימה, היופי בכדורגל, שיוצר את האהדה הגדולה למשחק בכל העולם, הוא שלעתים הבלתי צפוי קורה. זוכרים את זכייתה של דנמרק ביורו 1992? דנמרק, שכלל לא הייתה אמורה להגיע ליורו, הצטרפה ברגע האחרון לאחר שיוגוסלביה הורחקה מסיבות פוליטיות. השחקנים, שהיו עמוק בתוך הפגרה, ושהצטרפו לטורניר ללא הכנה, זכו בו תחת שרביטו של ריצ'ארד נילסן, שאימן לימים את נבחרת ישראל. נילסן, שכמו רבים וטובים יותר או פחות, לא עשה אצלנו שום נס.
באופן אישי אני תמיד בעד זו שהתנאים פועלים לרעתה ומקווה שלמרות הסיכויים הקלושים תצליח קרואטיה לגייס כוחות יש מאין, כוחות שינבעו ממעמקי נפשם הגדולה ובתוספת קורטוב מזל יעשו את הבלתי אפשרי, כפי שקורה לעתים בכדורגל. ואם כך יהיה, זו תהיה הזכייה הגדולה אי פעם במונדיאל. זכייה גדולה אפילו יותר מזכייתה של אורוגוואי בגביע העולם בשנת 1950, שאירחה ברזיל. היה זה הטורניר היחיד בהיסטוריה ללא משחק גמר, אלא בית גמר של ארבע נבחרות. במשחקה האחרון במרקנה, ברזיל נזקקה לתיקו נגד נבחרת אורוגוואי, בכדי לזכות בגביע הזהב הנכסף. לעיני מספר שיא של צופים אי פעם, כ- 200,000 איש, הפסידה ברזיל 2:1 ובכך הפסידה את אליפות העולם במשחק שזכה לכינוי – "אסון המרקנה". האם מחר יהיה זה ה"אסון" של צרפת? - קשה להאמין, אך מקווה שהתאוריה שלי תקרוס וכך יהיה.
Comments